משמעות הסמל של המועצה:logo1111-01-e1440015555700

סמל היישוב מורכב מחמישה איורים ולכל איור משמעות המסמלת את האותנטיות והמורשת :

  •  אוהל
    ברקע מופיע האוהל הבדואי המסמל את מקום המגורים המסורתי של הבדואים בו נהוג לקבל אורחים בסבר פנים יפות.
  • מסגד
    המסגד הוא מקום התפילה למוסלמים ומסמל את הזיקה של הבדואים לדת.
  • סוס
    הסוס הערבי ידוע כזן איכותי ביותר. הבדואים, בעלי אורח החיים הנוודי והחקלאי, היו נעזרים בסוס הערבי לשימושים רבים במשך חייהם.
  • ענפי עץ זית
    אלו מסמלים את השלום והדו קיום בין בסמת טבעון, כיישוב בדואי, לבין היישובים היהודים השוכנים בקרבתו .
  • רקפת
    פרח מוגן הצומח בסביבת היישוב בעונת האביב ומוסיף חן לנוף הפסטוראלי שהיישוב נהנה ממנו בעונת פריחה זו.

בסמת טבעון היא מועצה מקומית בדואית במחוז הצפון, בעלת כ-7,300 תושבים, נמצאת בדירוג סוציואקונומי 2 ובמדד פריפריאליות 5. הישוב הינו צעיר יחסית וממוקם גיאוגרפית בגליל התחתון וצופה על עמק זבולון ומבחינה היסטורית הוא הכפר הבדואי הראשון אשר הוסדר במדינה.
בתקופת המנדט הבריטי הגיעו התושבים הבדואים לאזור בעקבות חיפוש מקורות פרנסה ושטחי מרעה לעדריהם. הבדואים קנו את האדמות מידי בעליהם הערבים באזור שפרעם ויישבו את הקרקעות זאת על ידי עיבוד האדמות ובניית צריפים למגוריהם. עם קום המדינה היו התושבים הבדואים במקום בעלי מערכת קשרים הדוקה עם הישוב העברי המתחדש בארץ והחליטו להישאר ביישובם.
לאחר קום המדינה החליטה ממשלת ישראל לרכז ביישוב קבע את כל התושבים הבדואים אשר היו מפוזרים באזור בו יושבת המועצה כיום. הניסיון הראשון בריכוז התושבים נערך בבסמת טבעון בשנת 1965. הממשלה החלה  להעביר את תושבי כפר זבידאת לתל הצמוד למקום הישוב של חמולת סעדיה וכך החלה הקמת הישוב. הקרקעות נמכרו לתושבי זבידאת אשר הסכימו לעבור ממקום מושבם לאזור המוצע.  כל משפחה בנתה את ביתה בהתאם ליכולת הכלכלית באותו זמן ולישוב החדש קראו  "בסמת טבעון". כך, קיבל היישוב תוקף של מועצה מקומית בשנת 1965 בעודו מורכב משתי שכונות מרכזיות: שכונת סעדייה ושכונת בסמת. בשנת 1992 סופחו למועצה שתי שכונות אשר קודם לכן היוו פזורות: שכונת חילף (חוואלד) ושכונת זובידאת.